מיקה מור / עד אשבה |
ייבשתי, כמו מלקטת את מה שבי יחסר,
אתה אומר, את לא כמו כולן,
ובי פרץ מרגיש.
לשעת לילה אפשוט גופי העירום
ואלבישו בשמלת המלכות,
אענוד גם עדי מבטיח.
על כתר ראשך לא אניח עלבון,
זוהר כמו כוכב מאופק תתרצה,
בנוי של שלכת נזכרת
אניח חרפתי
ואתמכר אליך עד בוקר לא יאיר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|