|
ברגר הצעיר חכך בדעתו
האם לסיים את חייו
או לתמוך בייסוריו.
עתה ברום שנותיו
ערגתו עדיין צעירה
אינה משלימה עם מעמדה
רוטנת עדיין כפילגש דחויה
על זכרון כלוא
של נשיקה.
ברגר מחריש אצל עצמו
נזכר בשפה שוקקה
בה לגם תמצית הווייתה
ובה קידש אהבתו
וייסוריו. |
|
|
ואז היא ליטפה
את המלפפון שלו
בעונג... הרגישה
כמה הוא עבה...
מוצק...
גאה... והחדירה
אותו עמוק עמוק
לסל הירקות שלה
סוכריה מודה
שלפעמים לקנות
בכרמל זה רק
תירוץ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.