סורנה זלינגר / השעה כבר שלוש |
אתה עומד מולי
עירום ופגיע
ואני לא אומרת כלום
הסרת מעליך את כל השכבות
ואני עוד מתחבאת מתחת לקליפות
שולחת מסרים של אהבה
מתוך בור קטן שחפרתי לי
מאחורי חומה
ועדיין לא מודה
אתה אומר שאני סגורה
אבל קורא אותי כמו ספר פתוח
אתה תופס אותי חזק
כשאני עומדת לברוח
עכשיו אני לבדי
מורידה עוד ראש
מסתכלת מסביבי
השעה כבר שלוש
חייבת להרטיב את את העיניים
לאהוב מחדש
לעבור את שלב הביניים
להעיר את הלב ששכח להרגיש
להתעורר למציאות שקיימת בינתיים
להפסיק להכחיש
שאני אנושית ואין לי כנפיים
הראש אומר לדהור קדימה
הלב כובל אותי בעבר
מחכה לאותו אחד שיסחף אותי
אל טעם לא מוכר
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|