אנחנו מביטים אל השמים
הם נחתכים באמצע
אי אפשר לעצום עיניים
והמנגינה הופכת ריקה לכמה שניות
אני מסיט את מבטי אלייך
את לא משתכנעת בקלות
נדמה שאין לנו על מה להיאבק יותר
כל המחילות הפכו זרות
את רוצה להתחיל לרוץ
אין כאן אף אחד שיראה אותנו
השמים נחתכים באמצע
זה רק הנהר שגועש בלי הפסקה
הייתי רוצה, לחצות אותו
ולגלות אותך בצד השני
אבל אנחנו הנחנו את הציוד בצד
אין לנו על מה להיאבק יותר
הפכנו עייפים וחלשים
זה רק הנהר שגועש
הוא לוקח אתו
את כל הסודות, את כל הזמנים
התחושות נשארו דומות
אלו רק ההבעות שמבקשות להסתגל
ללמוד איך להתרגל
לא לחזור להיות אנחנו בשום סיבוב
את הולכת לפינה
השמים מדממים, בנקודה שהם נחתכו
אנחנו לא מפסיקים להסתכל
אני רוצה להחזיק לך את היד
אני לא יודע, מי מאתנו יברח, מי מאתנו ייפול
אבל לא מוכנה לוותר בקלות
ושנינו, כבר לא נאבקים להחזיק את זה
אפילו לא כדי לחצות את הנהר
כדי לראות, אם אנחנו בצד השני שלו
בינתיים השמים יקרעו לגזרים
יש עשן מעבר למה שאנחנו יכולים לראות
זה לא סימן בשבילנו לשום דבר
אני מביט בך, כאילו זו פעם ראשונה
וכבר שנים, את אותה אחת
כבר שנים אני מביט בך מאותה נקודה
ועכשיו אני יכול לראות
איך עיניי החמיצו כל נקודה
איך את השתנית בלי לומר לי מילה
זה רק הנהר שגועש
אנחנו כבר לא נגיע אל הצד השני
הוא יכול להירגע
אנחנו כבר לא נילחם על שום דבר
את יודעת, ששם איבדנו את התחושה
כל מה שאנחנו עושים מאז
זה לנסות להתרגל
לא להיות אנחנו כשנחזור משם