|
שוב נכנס אל החדר
בורח מכל הפחדים
ואומר שיהיה בסדר
מתקדם מספר צעדים
בחדר הזה אין חלון
ובריחה נראית לי כה רחוקה
אך יש דף יש עיפרון
ולשירי את מחכה
[ פזמון ]
אז למה לא לסיים עם זה
מה יהיה הסוף אם יהיה
האם ייגמר הכאב
כשתדעי שאותך אני אוהב
שוב יוצא מהחדר המחניק
אל אוויר העולם הגורם לתלות
כאב חודר מעמיק
ונדמה שעדיף למות
זה נגמר אין לאן לברוח
אין אמונה אין תקווה
ונדמה שאזל הכוח
לאהבתי אני אגווע
[ פזמון ] |
|
|
עכשיו, כשחזרה
אליי המודעות,
גהרתי מעליה,
מעל פיטמותיה
הקטנות שזהרו
בעיניי כניצוצות
אש. הרגשתי
תחושת עוצמה כמו
לא אף פעם.
נשאתי אותה אל
המישור האירוטי
במוחי כמעיין
בוחן עד להיכן
היא תישאר איתי.
גלים של תשוקה
סוחפים כשהיא
עוברת. לפתע
החטא ממלא את
ראשי, אבל אהבתי
כה פשוטה היא,
כה טהורה כך
שלאף מחשבה אין
כאן משמעות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.