|
המילים שלי לא הובילו לשום מקום
מלבד, לעצמי
ואני
כבר מכירה היטב את הדרך
לשם
על כל נתיביה
על כל פיתוליה
כל אבן ודרך
ובור
המילים שלי לא הובילו אותי אליך
ואני לא מכירה עוד דרך
אלייך
אתה לא מחכה לי
בשום צומת
זוהי פרשת דרכים ללא פירוש
בינינו
המילים שלי אוחזות אך לא במציאות
חיים ללא משמעות
איזה תוקף יש להבטחות מגיל 17
מתי אני יכולה לגבות את מילותיך החולמניות?
מתי המחשבות שלי יכו בך עם איילת השחר
כמו חלום
רטוב. |
|
|
תשמעו, אני
רציתי לבוא
אליכם בטוב, אבל
די! נמאס!
מה זה שאתם
צוחקים לי פה על
המבטא? מה קורה
פה?
בועז, אני מבקש
שתפסיק את זה
מיד! אם תדקרו
את הארגנטינאי,
הוא לא יצעק? את
תעליבו אותו,
הוא לא יצעק? אם
תדרכו לו על
הבוהן, הוא לא
יצעק?!
ארגנטינאי פורק
זעם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.