30.4.09
שוב אחייך חיוך שיכור
אני נופלת לרגלי שלי עצמי באפלה
ומרגעי צלילות שנגדעים לאט ביקשתי לסלוח
אפילו לעצמי.
בהזדמנות זו אפרד גם מכם-
זרי פרחי ירח שצומחים בחלון.
מולי עולם עקום.
אני הופכת את ראשי בחזרה לאט לאט
זנבות כחולים כהים של כוכבים מתים
מטפסים על הקירות ומגיעים עד התקרה.
אני מרפה מעצמי, משליכה לאחור,
קולות תפילה ובכי ובקבוקים ריקים.
הלב שלי בוכה ברה במז'ור ובמינור
תמיד אני חייבת להתחכם,
אפילו כשאני מתפקעת.
וואלס לעצמי בצעדים בנאליים;
שתיים-חמש-אחד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.