נימה אנו / רקדי מולי |
רוקדות למשב מלטף,
ובעוניינו המר, יפתי, בת-לבי,
ליטפתי משב צמרתך.
רקדי מולי, נערה,
בין עליו הרוקדים של הסתיו;
רקדי מולי, אישה,
החומר הולך אך הוא שב;
רקדי מולי, יפה,
מלאי בטנך בשמחה;
ואני אלטף תלתלייך,
ובטני תתמלא שכחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|