נרדה מרום / שורות |
אולי מחר אבחר בהן
לפתוח.
הן מפתות מתפתלות,
נדחקות אל הראש
בצפיפות.
אני מפרידה אותן
זו מזו.
הן מתחכמות איתי,
לא מוותרות.
אני הייתי כאן קודם
נשמעת אחת ,
מתעקשת החצופה,
כיודעת דרכן של אלו
שמשיגות בעורמה.
ואחת ענווה
מתכווצת,
נסוגה
ונמוגה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|