שורות מחכות לי,
אולי מחר אבחר בהן
לפתוח.
הן מפתות מתפתלות,
נדחקות אל הראש
בצפיפות.
אני מפרידה אותן
זו מזו.
הן מתחכמות איתי,
לא מוותרות.
אני הייתי כאן קודם
נשמעת אחת ,
מתעקשת החצופה,
כיודעת דרכן של אלו
שמשיגות בעורמה.
ואחת ענווה
מתכווצת,
נסוגה
ונמוגה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.