כאשר יש לך עבר
הוא לרוב שם נשאר
הוא נגמר, הוא היה
היה טוב, היה רע
אך מה תעשה
כשהעבר לא מרפה
בעל כורחך
הוא נמצא בהווה?
והוא מר כל כך
מבייש ומחליא
צובט לי בבטן
ולמה דווקא לי?
כי נלחמתי בו כבר
בעבר זה המר
ממשיך אותי לרדוף
ואני ממשיכה להדוף
ויש רגעים שנשבר
הוא כל כך מכוער
מבחוץ, מבפנים
ושנים, שנים..
אז אולי לא סגרתי
אולי כבר נסגר
אך למה הוא כאן
מדוע עוצר הזמן?
לפעמים תוהה אני
האם זה הוא קול
הקורא לי לצעוק
עד אמרתי הכול?
ואין לי תשובה
הוא כאן, הוא היה
קטנטן ורשע
אוהב השנאה
ואולי זו אני
שלא סולחת לעצמי
על הבושה והתמימות
איזו שטות...
מחר אפרוש כנף
אחזור לשקט השביר
הוא עובר והוא שב
אך זו אני כאן, עכשיו.
29/04/09 |
