מנגינות שותקות,
נופלות לי מתוך רמקולים שבורים.
חצאי מילים שאמרתי פעם,
מתחברים,
יוצרים גשם של כוונות טובות.

ואין מי שיקשיב לזה, לא הפעם.

מנגינות שותקות,
מצויירות לי על דף.
קווים לא ברורים של מחשבה
ואני בפנים,
מנסה. לא מנסה.

ואין מי שיזהיר אותי, לא הפעם.

יותר מידי,
ממני.
וזה חוזר ונעלם,
חוזר ונעלם.
גלים של סערה.

ואין מי שמרגיע אותה, אף פעם.

מנגינות שותקות.
והיא צועקת בתוכן.
לא מנסה, מנסה.

שוברת את המילים, ובונה אותן מחדש.

המילים, המנגינות השותקות, שלי הן.
הלחן והקול הנעים השר אותו שייכים ליוצרת נפלאה שהכרתי מעל דפי
הרשת,
נטלי בן ארי...http://stage.co.il/Authors/78531#author