אם אתגורר יום אחד ברכבת
אתפחם מדי בוקר בשריקה.
שקשוק מצילות הגלגלים
וחליל קיטור חדר ההגאים
ינגנו לי
מרש צבאי ללא מגפיים,
בהיר מאין-קצב.

אם בחורה ושמה הדס
תתגורר אתי על הרכבת
נחגוג
בכל יום-יום
(את חג הסוכות,
וירוקת עליזה תעלה בדודים).

אם אוהב אותה ללא הפוגה
היא תאמר שירדתי
מהפסים
וזאת למרות
שכלל לא ניסע עליהם,
באופן חופשי אנו נפליג
על אדמת הערבה הפרועה,
וכה מהר:
ים המלח יריע,
הים האדום יזריע
אלמוגים.

בימים שכאלו אני אחשוב
שהדס מהדסת בין הדסיה
שהם קרונותיה המתפתלים
ומתקטרים בעייפות
והם שיריה.