עדי לייבוביץ / יקיצה (והיא) |
עדי לייבוביץ / יקיצה (והיא) |
והיא שולה אותי מן השכבה הסמיכה ומגלגלת אותי לאט על גבעות לבנות של מגבת לחה ורוך חיוור או סתם דל חוסם את גרוני ואולי זאת בושה שבגללה אני פודה את המעצור לצמא אינסופי וקוראת לה חזרה והיא חומקת ממני דרך האור ועולה שוב אך לא נושאת את הכובד שאני מצויה בו והוא לעד ממוען וסמוי רק אליה והיא רוכנת, באמת רוכנת אלי אך מיד מסיטה את חומה חזרה אל הממש ולפני שאני מופיעה היא נסגרת ועולה שוב חזרה. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|