|
ערוגות השקט המופתי
סדורות בערפילי הדעת
אבנים בוהקות בלבן
כתוביות רושפות בצהוב.
המקצבים קצרים מידי
חנוקים ברהב התבנית
שורות שורות של רגש קפוא
חורכות בעפר העיניים.
שדות קצורים למופת הארץ
בלהט השמש השוקעת
צללים ארוכים של אור
סורגים צלולים של משך.
עיניי המתבונן רוויות להבה
הרוח נישאת בערפילי שמים
עדרי הכאב חדלים מעצמם
זאת היא עין הסופה והרעד.
|
|
|
זה לא שאני נגדם
פשוט אין לי שום
עניין, שום נושא
שיחה, שום תחום
עניין, ובעיקר
שום דבר בעדם
וזה שהם הולכים
בבגדים צבעוניים
שמים ג'ל
ודופקים אחד את
השני בתחת, זה
לא קשור ולא
מעניין אותי
ברור...
רגע, הרצל מגיע,
נדבר מחר.
בני סלע, אסיר
באשפוז,
בקטע מתוך הצ'אט
האחרון שלו בכלא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.