|
בין המראה לנחיתה,
בין אכזבה לצפייה.
שם היא נחה ונותנת,
לנשמה קצת נשימה.
כך היא חיה את חייה
ממזוודה אחת גדולה.
ראשה סחרחר, ליבה תשוש
מכל הצביעות שמסביבה.
אם רק הייתה רואה
שהיא כבר לא מזהה
את עצמה במראה,
הייתה עוצרת להסתכל.
ואז הייתה מבינה
שזה טוב גם לא לכבוש את העולם.
ועם עצמה הייתה שלמה.
חייבת היא גם כן לדעת
שיש עולם שלם בחוץ.
שמחכה לה שתחזור
שרק תפסיק עכשיו לרוץ.
כי הוא צריך אותה צוחקת,
הוא רוצה אותה שמחה.
לא בשביל תמונה או סרט
רק בשבילה, בשביל עצמה.
אם רק הייתה רואה
שהיא כבר לא מזהה
את עצמה במראה,
הייתה עוצרת להסתכל.
ואז הייתה מבינה
שזה טוב גם לא לכבוש את העולם.
ועם עצמה הייתה שלמה. |
|
|
פעם, באיזו
הרצאה על סמים,
הייתי היחיד
שענה על שאלות
המנחה, ועניתי
על כולם נכון.
כשההרצאה נגמרה,
המנחה תפס אותי
בדרך החוצה ושאל
אם אני מתנדב
בעמיתים, מן
הסתם, עניתי
שלא. הוא תקע בי
מבט שמתקשה
להחליט אם אני
ג'אנקי או דילר.
אני פשוט הייתי
בין היחידים
שאשכרה הקשיב
בהרצאות האלו
בשנים
הקודמות...
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.