[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







א.מ. נוריד
/
הוא היה

"הוא היה..." הם פותחים במוטיב הידוע ומזילים דימעה. בתיזמון
מושלם מוזיקה עצובה נכנסת ברקע.
רגע של שתיקה מתסכלת ושוב "הוא היה..."

כל כך הרבה שמות בצידי הדרך, גם באנדרטאות. זיכרון חקוק על
אבן...

הם קבורים בהר הרצל.
שורשיו של פרח נאחזים חזק בשרידי העצמות שהונחו אי שם באדמה,
כמו מפחדים שגם הם יקטפו בתרם עת.
אך הוא לא ינבול, דמעותיה של אמא שכולה ישקו אותו לעד.

כל המשפחה אומרת שהוא היה.
הוא היה מדהים וחכם, חברותי וחם, אוהב, פשוט ילד שובה לב.
ומי לא אהב אותו? ומי לא רצתה בקרבתו?
הוא היה מצחיק ושנון עם חיוך מתוק, נער נאה עד מאד ואינטלגנט
עוד יותר.
וכל כך הרבה סיפורים וסרטים וכולם שם כל כך נהדרים. לכל אחד
אישויות שונה, אך לכולם אותו סיפור חוזר, הוא הקריב את עצמו
והסתער.

אני רואה את השמות החקוקים מתחלפים לי לנגד העיינים, בשם אחד
בלבד.
ובסרטים  הפנים של החלל שזר לי, הופכים לכל כך מוכרים פתאום.
אני מקשיבה לסיפור ולא מבינה, איך זה שהם מספרים את מי שאתה?
והעבר שלהם הוא העתיד שלך.

אני לא רוצה להזיל דמעה ולפתוח בשורה "הוא היה.."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי אמר אילנה
ולא קיבל חוקן?


זוזו לסטרי יוצא
לקרב


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/4/10 7:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
א.מ. נוריד

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה