גיא אורסון / הכי גבוה |
לאט לאט וכל כך מהר
לקחתי אותה למקום הכי גבוה
הגענו לפסגה של ההר
ועזבתי אותה ליפול עד למטה
מסתכל, חסר אונים
כמה כאב, כמה צער, כמה אהבה
אם רק הייתי יכול להסיר את הסבל ממנה
אני מרסק בלי הרף
אולי עדיף שאתרחק
מה הוא גורלי?
מי אני?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|