שינויים במצב הצבירה.
עור ברווז עוטף את השרירים והגידים והעצמות,
יש קור שנשאר כאן ונעה מרגישה שהיא עצמה
הקור. היא מתביישת. היא לא רוצה לווסת את עצמה,
לעצור את המילים שמסתכנות על סף השפתיים, נוגעות
לא נוגעות במיתרי הקול ומנסות לסחוט נבט של צליל.

נעה נחנקת, היא רוצה להגיד אכזבה או
אשליה או קרחון,
וכל המילים האלו מצטברות לגוש שחוסם את קנה הנשימה.
נעה'לה חיה עם הגוש בגרון היא התרגלה,
כבר לא מתלוננת.
היא לא ישנה, כבר לא אוכלת ולא נושמת
ופתאום נעה מתביישת שהיא לא דחפה את עצמה לתוך תהום.

שינויים במזג האוויר
בשמיים של שיש ופורמייקה אפשר לנעוץ עיניים שעות,
הידיים שלי רועדות בקצב נקישות השיניים.
כשהסתכלתי אני על השמיים,
הם נראו כמו חרסינה ועננים עשויים הבל פה,
וכשהבל הפה הפך לשלג על מפת אפריקה, על שפתיים סדוקות,
צלע פורצת מתוך החזה, נלחמת בעור הברווז הנוקשה,
כמו דמעה נלחמת בלחי ההררית.
רעב.