ילדי אתה בכפור בדד בלי אמא
הסרבל שלגופך טבול בדם
ידיך הקשורות שלוחות קדימה
לבך מובל אל ארץ ערלה.
אם אתה סובל, ספר לאמא
האם השוט מכה חלקי גופך
דמעות קולחות כנהר מעיניך
מיום נשאוך הזדים באפלה.
האם ראשך על כר אתה מניח
גופך על המזרן בקצה התא
עיניך נשואות אל בית אביך
והוא חובק ראשך בשתי ידיו.
שנים חלפו, ואתה חסר לאמא
לבך ידע ימים של סבל ומכאוב
אתה יודע בתוך הנפש פנימה
כי ירדו המלאכים להעלותך מהבור.
שלום גוזלי שלום מאמא
אבא כבר פנה אל הסולטאן
והוא פניו ריקם השיבה
ואתה נמק בבור בעיר זרה.
היה חזק ילדי, השם ישמור נפשך
הסר כל דאגה לבני המשפחה
כולם פה במולדת מצפים לראות פניך
המחייכים וזוהרים כבתמונה.
(מוקדש לגלעד שליט בשבי)
© |
