לו יכולתי לתת לך את חיי
זה מה שהייתי עושה, ודאי

שהרי מלבד זאת, מה היה חסר, גווני האפור
בין הרוסי הטהור הלבן וחלום המתת השחור

בין בישול
לטיול
במדבר
בין שיחה נוגה
לתוגה
בכפר

לא נדרשתי לתת לך את חיי
זה מה שהיה חסר
אולי

הרהורים לא ערוכים
זה שמזכיר לי נעורים,
שיכור, מסטול,
מנשק לי את הגב, עוד לא התנשקנו, הייתה שנייה שכמעט
הוא יכול לחבק כל אחת אחרת,
מחבק את ידידה שלו אצבעות לתוך הבטן,

אני בכלל יוצאת עם מישהו אחר, פרוע שיער מדרום תל אביב שלוקח
את הנשיקות שלי כמובן מאליו, אולי מתוך פחד, אולי מתוך שאננות
ואולי מניח את הכל לזרום בנהר,

ואני לא מוכנה לשייט רפסודה אחת
בשום נהר פראי
אחרי הלהבה הענקית שהייתה הזוגיות שלי, אחרי השגרה העצובה
שהייתה האהבה שלי,

אז אני משתמשת במרדף החסד חסר החן שלו כדי לחוש ביטחון עם
בחור אחר, הבחור החדש,
שיפחד
...
שיאהב
שישאל שאלות מיותרות
שיחלום חלומות גדולים
שאהיה מיוחדת בעיניו
או משהו דפוק כזה
...