דווקא שם.
מכל המקומות
דווקא שם,
הצלחתי למצוא את השקט.
שם ישבתי לי
בין הצללים,
מתחבא בין האבנים
להרבה אותיות.

הן לחשו לי - הרוחות
וליטפו את אוזני ברוך,
שאלך אליהם
שאבוא איתם.
ליבי רצה אליהם
בכל מעודו,
אך לא יכולתי לתת לו
את הנפלאה בהזדמנויות.

דווקא שם
מצאתי את השקט,
מרעיד ומצמרר
ומאד שליו.
רגוע מאד ועדין
אך שברירי וטעון.
מוכן לנעוץ ציפורניו
בכל המבקש לשוברו.

שם מצאתי את השקט.
נגעתי בו
הרגשתי אותו על שפתיי
בין אצבעותיי לקחתיו
כדי להאזין.
האותיות הסתדרו למילים
חרוטות על אבן,
והרבה צללים.