אני חושבת על העתיד,
מה אלך ללמוד, במה אעבוד.
הטיול הגדול, האישיות שתתעצב.
החיים לבד, בלי ההגנה של ההורים.

אני חושבת קדימה,
על חיי הזוגיות, ביחד לא לבד.
אני חושבת עליו, על הבחור,
אותו בחור שחייב להיות מיוחד.
מספיק מיוחד כדי להיות איתי.
אני לא בנאדם קל,
לחיות איתי זה קשה.
זה לא כמו הזוגות בסרטים,
שהכל הולך, הכל ורוד, קסום.
איתי זה הפוך.
אני אוהבת דרמות, תסביכים.
אני אוהבת להלחם על דברים.
אבל בסופו של דבר,
כשאתה נלחם על משהו, אתה משיג.
אתה משיג את מה שאתה רוצה,
אם אתה מספיק רוצה.
וכשאני משיגה אני כבר לא רוצה.
אז השגתי. מה הלאה?!