הולכת ומתמעטת לתמונות בשלושה מרחקים בלבד.
הגב שובת והזכרון, פגם מולד, מתכוץ עוד ונחלש.
כך או כך
נלווים אלי ניגון, ריח ורוח מתוך תקופה -
בימים הכהים דווקא.
כך או כך
מצאתי נוחם אצל עצמי. קרבתי לימים האפורים
לאוושת סחרור העלים, שריקת השדים ולכסת המוך
שלי. לבדי.
פברואר 2009
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.