פתאום כל הלטאות יוצאות להשתזף בשמש.
אני רואה אותן על הגדרות, האבנים.
ספר לי על ההיסטוריה שלנו, על פשר המילים.
אני אספר לך סודות,
אני אפרש לך את דויד אבידן,
אנחנו נכתוב בכתב סתרים.
ואני נחה עכשיו, אני לא כמו כולם - מחפשים עבודה;
אני נחה עכשיו בימי חופש חולפים שחותרים אל הקיץ.
בקיץ ארעב, זאת כמעט נבואה.
ואני רוצה לרעוב, כמעט רעבה לכמיהה,
והשיער שלי רך, והשיער שלי קש רך
ואני יופי עייף, בעור מתוח צעיר, בעיניים רכות, רטובות
דמדומים של שינה, באפי הסולד במראה, לקראתך,
אל הקיץ.
.
7.4.09 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.