רונה שטיינברג / כלה אבודה |
משוטטת לבד
כשהכל כבר מוכן
בשמלה לבנה
כל כך יפה
כל כל ריקה
בשביל שהיה ברור אז
נעלמו כל החיצים מעיני
הובלת אותי אז
חיבקת חזק
ידעתי שזה לעד
לא ידעתי שלא תשאיר סימן.
בכל החושך
עדיין מחפשת דרך חזרה מכאן
עדיין בתקווה לחדור לתוכך
כשחסמת כל מעבר
השארת רק חריץ קטן.
השארת אותי בליבך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|