אם היית בא איתי לגבעה, את כל סודותיי לך הייתי אומרת.
הייתי מספרת לך את חלומותיי הכמוסים,
ואת נפשי,
הייתי פורשת עבורך כמו,
רשת דייגים.
ואתה, מה היית אומר לי.
לחייך היו נהפכות אדומות מבושה,
וידיך,
כמחפשות להחביא את סודותיי,
באדמה היו חופרות בור,
קטן,
קטן,
להיכנס בו כחפרפרת.
ואני, בשלי הייתי ממשיכה.
כי מרצונך,
באת,
איתי,
לגבעה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.