עודד ויס / שיר ערש פואטי |
דיו בזקתי לאור מנורות
מילים שחררתי כיורה צרורות
חרוזים כבלתי על פני אשמורות
כמו זרים של ורדים שזרתי שורות
ובבקרים השכמתי במאמץ אבירי
באור יום התנודדתי כסהרורי
כי ידעתי שהלילה ממתין עבורי
ובנפול העלטה אחזור לסורי
גדשתי עיניים קורים אדומים
טשטשתי גבולות בין לילות וימים
רק כשהרחשים סביבי דוממים
שירים בראשי סובבים והומים
חרג לניכר האיש הצחור
השאיר אותי, החיוור, מאחור
הותירני לשקוד ומילים לברור
להעלות לעולה לו לכשיחזור.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|