ליאור בראל / רזי ההוויה |
מעטים הם אלה המנסים.
כל מה שאני שומעת
זה את הדמעה שלי נופלת לרצפה.
נכון שזה מאוס
נכון שזה נדוש
אבל כשזה קורה
הנקישות מתחזקות בראש.
הכאב החד הזה
תחושת ההחמצה
וכל מה שאני חשבתי -
לבי לא התרצה.
מי אתה שתנהל לי את החיים?
מי אתה לעומת הכאב
מי אתה ששוכח לעצור
בתמרור אין כניסה ללב אוהב.
הלוואי ויכולתי לתת לך דו"ח
ללמד אותך את רזי ההוויה
אבל כל מה שנשאר לי
זה רק אישה שבורה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|