אשה אחת שקטה / תחנת מעבר |
החלל הזה דחוס עדיין ב"הלט" ו"אכטונג"
וקולה של הדיילת מלטף את קהל הנוסעים.
עשרים מדרגות מתכת מחזירות אותי לאדמה
והד העבר מחסיר פעימה ומנקר בעור התוף שירשתי.
הנה היא סבתי מזהה אותי גוררת מזוודה לצד הגדר
"עצרי ילדתי" היא זועקת "לשם אין מה למהר."
2
הנסיכה האוסטרית הקיאה את יהודיה לקצב הוואלס.
גם היום אין לה בעיה עם ריח חמוץ הנודף אצלה
בין קפלי השיפון והתחרה - אלי היא מחייכת.
אני מגיעה אליה בעיניים כחולות משלה
ונסחפת במתיקות של נקמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|