השמים כחולים ושקט עכשיו בבית.
אני מעדיפה להשאיר את הדלת פתוחה רק למחצה
שלא יבואו בה רוחות, שלא יגיעו זרועות של
קנוקנות מרעילות המתרחבות זו בזו
בחדר המשותף.
אולי יפסחו עלי הפעם
טקסי הדם לסימון המשקופים
ואוכל לשמור על אהוביי בהסתר
לנענע עריסות ולשיר להם נומי נומי נום.
והקרקע האין סופית תתעורר
ותחייך אליי בחשאי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.