אשה אחת שקטה / אמי זיכרונה לברכה |
בפינות אלמנותה צרצרו מנגינות של דממה.
מותה שחרר אותי מתפלת 'קדיש' יומית לצללי עברה
וממשפטים עם דקדוק עייף של שפה מלעילית.
אך בלי משים היא נטעה בי רגליה
לדלג בהן על פני בורות מוסווים
ולאגור מרחבים חדשים
בתוך שפת העלבון
השקט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|