חיים עמאר / קצרצרים |
דרוש מתנדב להיות איש במקומי.
איך אומרים,
שעמום קיומי או קיום שעמומי?
אני רק "צילם של דברים"
קופסת זכרונות מרובעת
וכל העולם רפאים
כאילו ענדתי טבעת
המולה שלא לחוץ לה
לי צוחקת בפנים.
ואפשר לצאת החוצה,
רק הכלא מבפנים.
בוקר, נים ולא נים.
הידיים על הפנים.
היה לילה, לאן נעלם?
ריבונו של עולם...
אין לי מה להתמסטל,
יש לי ראש דפוק טבעי.
מישהו אמר "שוטה"?
לא נכון, אני נביא!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|