המיטות המלאות בשקרים,
מתמלאות בפרצופים,
הזיכרונות צפים, על קו המזח הפתוח,
אצלי התקווה עדיין עירומה,
מחכה להרגיש קצת חמימות,
קצת הבנה, חוסר קושי בתפיסה.

הסיפורים שסופרו, נמוגו,
הצמיחו ידיים לבוקר שיבוא,
המטרות שהיו בי התמלאו בחששות.

אצלי כל חלומותייך,
אצלך כל תקוותיך,
אצלי חיים של פעם,
פעם בחיים אנו מתים לחסד.

בשדרות הכי יפות,
קברנו הבעות,
ליד פנסי הרחוב, השמטנו
אהבות, הזיכרון כבה, והריח
מתנדף, ואני מחכה שתחזור.

מה עם כל האבק שאספנו
עם השנים?
מדרגות עולות ויורדות,
אנחנו נמסים,
אצלי בראת חיים,
ממני חיברת הבנה
ורק אני סופר את השעות.

אצלי החיוכים,
אצלך הדיבורים,
אצלי כל הדקות שאבדו,
אצלך כל השעות שנותרו,
אצלי השמחה,
אצלך העצב,
אצלי השקט
ואצלך כבר אין שקט.

אצלי ואצלו, יש דברים משותפים,
לא רואים על הפנים איך הזדקנו.

21.2.08