אתה תקעת לי עוד מסמר על הארון
אתה צחקת מסופק
אתה צחקת אחרון
אתה ידעת שעכשיו אני אשתוק יותר חזק

אתה החזקת את האת, אתה כרית את הבור
אתה תמיד הרי שאלת
איך אני אגמור
אתה ידעת שעכשיו אני אשתוק יותר חזק

שאולי לא אצעק

שאולי אפסיק כבר לעשות לך חיים כל כך קשים
וזה מרשים, איך אנשים כמוך אדישים
מרשים לאנשים כמוני רגישים
ככה להרוג אותם לאט

אתה זרקת את החול בלי רחמים אל תוך עיניי
לא שאני הייתי צדיקה,
אבל חטאת, בחיי
ידעת שעכשיו אני אשתוק יותר חזק

אתה הידקת את החבל וניסרת ת'עמוד
אתה תמיד הרי רצית
להחזיק אותי צמוד
אתה ידעת שעכשיו אני אשתוק יותר חזק

שאולי לא אצעק...

הולחן. אולי מתישהו אצרף הקלטה... או שלא...