|
כבר שנים שאני נודד
על גב מילים נרדפות
דבשות שיר
או ספר,
דש בשעלים
בוטש שבילים במנעלים
נושא מפת דרכים תחוחות
אל סוד הגלעין
הפנימי
הכבוש
העלום באפילה
העטוף סביבו בשכבות
של הבל.
כבר לילות שאני בוהה בם מרחוק
בגלקסיות המרקדות מעל
כמו באורותיה של עיר
לא מושגת
מנסה לחדור
את סוד
החשיכה הגדולה שביניהם
מחשב לעצמי
עד היכן מגיע עומקו
של החור
השחור. |
|
|
אני נופל וקם,
נופל וקם, נופל
וקם!
זוזו לסטרי,
לוחם אמיץ
באימפוטנציה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.