|
נסתתם המעיין
פסקה הנביעה
אך הגאות הרגעית
את צימאוני ריוותה.
נטה השמש
דעך צלי
אך היום הקצר
הראני את ביתי.
שכך הרוח
הושלך הס
אך המשב החולף
את מפרשי פרש.
גיחה קצרה
אל שדות המלכה
את נפשי השיבה
ואת תאוותי סיפקה.
מאי 2005
|
|
|
רגע!
אני לא מבינה!
כל האנשים האלה
שחותמים בסוף זה
לא באמת?
מה! כולם זה
אותו אחד??!
לא יכול להיות
מה איתי,
אני לא הם!
אמא אדמה, בעוד
התפעלות מהבמה,
פשוט לא מאמינה
שזה קורה לה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.