מדבריות קוץ דרדר
מים מינרלים משמיים
בלון אדום מתגלגל ברוח
סליל קרוע לפנות בוקר
להוציא את הלב ולתת לאלוהים
שירת זמר הדלי
אין עולם בלי מסכים
הבוהן עושה עיגולים באגם
טילים שקופים נמסים על עור חשוף
לבי אלייך, אלוהים
נקטר זהב בין רגבים
התמוססות בשמש

כתם הפרי על גופי
הדלקתי את האבוקה בראש ההר
גשם של זיקוקים
עמדתי חיוור
הלב כאב מתענוג

עלוב נפש
מהסס ליד תחנת אוטובוס
מביט בעיניי חיה
חורים שחורים במקום עיניים
בגדיו שלא כובסו
הוא יישן איתם
הוא ירד לה, והקיא
שיעול חשוד נשמע מחלון
אור על המיטה
עירום תחת שמיכה
"אני מזדיינת," אמרה לשכנה
"סליחה שהפרעתי," זו ענתה
מכוונת את האלומה ישר לזין שלו
יורדת לו רק אם הוא אדיש
דוחפת לורדים לקוס
אומרת אתה מייבש אותי
והוא רוצה אותה חזקה
נעה בלתי-מושגת, נותנת במדודות
מחליפה ערוצים בטלוויזיה
הזקפה לא נרגעה
טלנובלה בשפה סקסית
אבא שלה והיא לא יודעת
מכינה לו קפה
"תכין בעצמך."
מסרב לאוכל ומתלבש מסריח
מקיא מחוץ לבית, שלא תראה
ועל שפתיו, לא ידע, תלתל ערווה
"מגעיל," אומרת מישהי, ולא מוסיפה

וכשהוא חתיך הן מחייכות
מסתירות סוד
אבל זה רק לרגע
כשהוא יישן בבגדיו,
מיטה לא מוצעת
MTV לתוך המוח
אתה לא רואה אותי,
אתה רואה אלכוהול
"הבטחת לי לא לשתות,"
הבטחתי לי להיות בן-אדם

כיף לי במיטה
בחוץ יורד גשם
זעם התרוקן
לב צמר-גפן
כאב דחוק מתוק

רגעים אחרונים של גשם
מיטה מלאה נוצות
זרי-דפנה סביב לבי
המוסיקה אומרת אתה בסדר

הטלפון מצלצל, אני לא עונה
עכשיו אני כי הדואג הלך.