נגני לי צליל נוסף מסוד צעיף רקום
אלייך ידיי הבוערות מהססות לגעת
אלייך בחלל צלך מלכות האלם והאש
המיית דבורים ערגה רוחשת ותפילה.
מה כחולות עינייך עד השחקים הרקיעו
אגזור מהן נגיעות מטל ומשלכת
תפארת המילים צלולה כשפת כינרת
והאופק כה קרוב כצליל כינור של משי
כורע מתחתייך עד עומק נצרייך.

עינייך עצומות נמות בין נשימותייך
כמו פריחה ניצחית חופנת פרי ודבש
גרדניה מעודנת צבועה מקשת וענן
ואני נמתח שעות כמו פסיעה רחוקה
רוטט כמו הכוסף ללבוש את עצבותך.
עכשיו רדי אלי כמו לאות הלטף
שתאספי אותי כמו דמעה עורגת
כמו סופת אביב חמה ומלטפת
הנה בתוך עינייך בבואתי רוקדת
ואת כמו בת-קול פורצת משפתייך
בוכה כמו הבכי פנינים ואלמוגים.

או את טרופת גלים נמתחת כמו הים
להכתים את גופי בירוקת צדפייך
נגני לי צליל נוסף מעדן נסתר אחר
עוד צליל כסוף מרטיט וגם מרנין
שבי בליבי עוד רגע עוד ליל כחול
ואני אתעגל בין קשת קמרונייך
כאגל מים זך מקצה גלקסיה רחוקה.