היום לא כתבתי שיר,
ציפיתי לבידור של בין השיטין.
שתיתי אספרסו ארוך בפינת הרחוב
בבית קפה שלא זוכר אותי.
הקרח המנומס של מלצרית
נמס לרגע קט -
בנעלים נוצצות רקדו שמים
מבעד לזכוכית העכורה.
מושכת בחוטים
חיכיתי לך לשווא.
צרעה נועזת
חגגה את האביב מעל הכוס
כמו מסוק קרב זעיר
לצלילי "סופר טרופר" של אבבא.
ולרגע אחד נדמה היה
שאין בדידות בעולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.