את מתעצלת לעצמך
כמו כלבלבה קטנה וחמודה מתכרבלת
מחבקת, מנשקת
מחפשת אותי לחכך
לקרבתך

את מתחפשת לעצמך
עוטה אותי בך כמו אנוכי מסכתך
מעודדת, דוחפת
מחפשת בי את שחוששת שאין בקרבך

מה לשנינו אנו ולאנו ועצמנו
מה מכבסים אנחנו בראות הכול מלבד עינינו
מה לי ולך
מלבד האהבה
כי היא בה אין דבר
מלבד רגשות של אכזבה

את מתגלגלת לעצמך
כמו מחפשת כוך להצמיד את פנימיותך
מתפלשת, משתכשכת
מחפשת עבורי את עתידך
לביטחונך

את מקללת וכועסת
מחפשת מזור לנפול לבך, לנפול רוחך
מקלסת, מרוממת
שכוב אני מרומז לצדך
למשכבך

מה לשנינו אנו ולי ולעצמי
מול עינייך העיוורות מכבס אנוכי את מחשבתי
מה לי ולך
מלבד האכזבה
כי אין בי דבר
מלבד רגשות של אהבה

את משוללת לעצמך
כמו רואה אותי מולך כבבואתך
מסתכלת, מתוסכלת
מבעד דמעותייך רואה אותי הולך
והולך... והולך... לא הולך

את משתוללת עליי
כמו אני עצמי הרוע שבעיניי
מעוללת, מהללת
מבעד דמעותייך זה נופל עליי
מר עליי מעלליי

מה לשנינו אנו ולך ולעצמך
מול עיניי העיוורות מאירה את כביסתך
מה לי ולך מלבד הכמיהה
מלבד התקווה
כי אין בך דבר
מלבד רגשות של הכנעה