|
הבריכה נפרשת כמסך
נדמה שאיש אינו משגיח
בשני נערים מסיגי גבול
תנועות רגליהם מעבר לנראה
ורק זרועותיהם חובטות
במים המאפילים.
צל ענני חשוון
מעיב על שלוותם.
אין משגיח.
שמים נפשם בכפם
והזמן כמו לא נוקף
והוא מים עומדים
ומעליהם זמזומה העצל
של מכונת ההסרטה.
חותרים ללא דרך
ואינם חשים בסכנה.
שחייתם היא שבי.
מי מהם שיסב מבטו
יהפוך נציב מלח
תחת עינו הסומא
של המקרין
|
|
|
חציל.
אני יכולה
להפסיק מתי שאני
רוצה.
אני פשוט לא
רוצה עכשיו.
המתוודה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.