רק שמביטים לאחור חשים
בזמן
רק שסופרים למרחוק
יודעים שאנחנו כאן.

חיפשתי את הזמן
מביט בקשת הכדור
מחפש רמז או סימן
היכן חבוי לו הזמן .

השמש נעה מסביב
סופרת ימים ושנה
דקותיה חמים תמיד
מחוגיה חבויים בחמה.

אולי הירח שמדייק בלילות
נעזר בכוכבים בחודש ודקות
נע לו בשלווה סופר ירחים
מחליף צורות אור וגדלים.

הרוח היא הזמן תמיד בתנופה
עוברת ממקום למקום ושם מודיעה
עבר חודש עברה שנה
משב הרוח הוא המחוגה .

יכול שיהיה חבוי במעמקים
מתחת לחול גיאיות  והרים
אולי הסלע הגדול כמחוג
מסמן לכולם מתי לנוח או לחגוג.

האש בה יש הכול מהזמן
מהירה חמה ויודעת לכלות
למטה למעלה מצויה גם כאן
מתעטפת מתחפשת אלף שמות.

ואולי הלב סופר הדקות
הרקות מניעה את מחוג השניות
הדם מניע עצמות מחוג השעה
מופיע השעון זמן מוות ולידה.