רחב חשפת ערוותך ברבים
וגם אני את ליבי במילים
אבל דעתי לא נשתחררה
ומול מחשופייך טרם נחה
ואין לי תשובה למה ועל מה
מילותייך מעלות בי בחילה
וחמלתי ערוותך מכסה -
אסוב מפני מבעך בשתיקה.
לו הסעתי אותך ברכבת
בין עקביי במעלה רגליי
עד שיפולי אהבתי - ממרום
גילי - הייתה גם חמלתך צפה
מבקשת בעוצמה [או תחינה]:
תני לי זכוכית מגדילה אל נפשך
אל נשמתך, ולא אל תאייך.
© אוגוסט 2008 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.