[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כרמל דפני
/
מקק בשם יעקב

הייתי הרוג מעייפות. לא היה לי כוח לזוז וכל מה שרציתי לעשות
היה לטפס כבר את ארבע הקומות (כי למה שתהיה מעלית בבניין שלי)
ולהגיע הביתה, לשתות כוסית ויסקי ולהוריד את פיסטוק לטייל.
הגעתי לפתח, הכנסתי את המפתח לחור המנעול, וכבר משהו נראה לי
לא כשורה.
היה מין שקט, שקט כזה מוחלט, שפיסטוק, האמסטף בן השלוש שלי,
בחיים לא היה מרשה שישתרר.
התחלתי לסובב את המפתח במנעול ולפתע, כבמעין נס, נפתחה הדלת.
טוב זה היה כבר ממש מוזר לדעתי, פחדתי להסתכל. הדלקתי את האור
ושם הוא היה! מקק גדול, בערך בגודל 4 מטרים, עם שני מחושים
ענקיים והרבה רגליים, לא יודע בדיוק כמה, לא התחשק לי להתעמק
בו כדי לבדוק.
כמובן שכשחשבתי שלסיטואציה יותר מוזרה אני לא אצליח להיכנס -
הוא התחיל לדבר!
"שלום, אני יכול לראות כרטיס בבקשה?"
"כרטיס?" שאלתי בפליאה, "אני בעל הדירה..."
ובדיוק כשסיימתי את המשפט, פיסטוק הופיע עם פפיון קשור לצוואר
ונתן לי ליקוק קטן ברגל במקום לפצוח במחול הקפיצות הרגיל שלו.
הסתכלתי לעבר המרפסת ואלפי מכוניות עמדו שם, צפופות ומסודרות
בשורות.
לפתע נשמע צלצול בדלת. פיסטוק עם הפפיון שלו רץ לעבר הדלת ופתח
אותה, הניד ראשו לברכה, ומיהר לעבר המרפסת.
בפתח עמדה אישה.
"שלום יעקב, מה שלומך היום?" שאלה את המקק.
"בסדר,גברת ליפסקי, ומה שלומך?"
"טוב תודה"
הם פצחו בשיחת חולין קטנה ולאחר מכן הוא ביקש לראות את הכרטיס
שלה.
היא בתגובה, נתנה לו כרטיס כתום קטן, פסעה לעבר המרפסת, פתחה
את הדלת ונכנסה ל"הונדה" צהובה קטנה. היא התניעה את המכונית,
דבר שכמובן נראה לי מוזר, אך לא מוזר כמו העובדה שבדרך כלשהי
הגיעו כל המכוניות הללו למרפסת שלי, שלא לדבר על איך בכלל היא
מתכוונת לצאת ממנה.
ואז ראיתי את פיסטוק לוחץ על כפתור ירוק והמרפסת התרחבה.
המכונית עם גברת ליפסקי בתוכה החלה לרחף באוויר, נעמדה מעל
הכביש. היא חיכתה שהרמזור יתחלף לירוק והחלה בריחוף הדרגתי מטה
עד שהשתלבה בתנועה ונעלמה לה.
טוב, חשבתי לעצמי, יותר מוזר מזה בחיים לא יכול להיות. איך
לעזאזל קרה שבמהלך יום עבודה אחד המרפסת שלי הפכה לחניון
ציבורי שמנוהל על ידי מקק ענקי העונה לשם יעקב, ועל ידי פיסטוק
האמסטף שלי.
נגעתי במצח שלי. הייתי בטוח שאני קודח מחום, וזו פשוט הזיה שלי
כתוצאה מהשפעת שמסתובבת לה במשרד, אבל לא להטתי מחום, הייתי
בסדר גמור.
עוד אנשים הגיעו ופיסטוק פתח עוד פעם ועוד פעם את הדלת שלי,
יעקב אסף את הכרטיסים הכתומים וניהל שיחות חולין עם העוברים
ושבים.
אז פשוט הורדתי את התיק, שמתי את המעיל על הקולב והלכתי לשכב
ליד המקרר במיטה של פיסטוק.
פיסטוק בא ללטף לי את הראש ואני עצמתי עיניים והלכתי לישון.
באיזשהו שלב נשמע הרבה רעש. פתחתי את עיניי והספקתי לראות את
יעקב המקק יושב על הספה שלי וצופה בערוץ שתיים כשפיסטוק
למרגלותיו.
הכל נראה לי די רגיל, אז עצמתי את עיניי וחזרתי לישון.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה אתה אומר על
"העבודה
משחררת"? קליט
לא?




הקופירייטר של
בן אליעזר מנסה


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/4/10 15:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כרמל דפני

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה