לעטר מראותייך בנעימת ציפורים
אמרתי לך אלפי מילים כמו מים ולחם ודבש
תלמים שחרשתי לחמוד לך אלומות של קמה.
ובלילה ההוא היינו שפתיים של מילים ולחישות
היינו סרט שנכרך סביב מתק הלשון
הקשיבי למילים אין הן מאוושות בך כמו עשבי משי
עוקרות ממך את כאב האלם והזעקה.
אמרתי לך אלפי מילים פרושות בלי סוף בין חיוכייך
כשגופנו נכרך כמו נחש וזרם בין אפיקי הדם
נכנסתי בך כפי שנכנסת בי כמו תקווה ובשורה
דבש דבורים סמיך מחסד תשוקה מלבלבת
היינו לכודים בתוך טירה עטורה מכחול וצבע
נימי ערגה הבהיקו בין משיכות נוצה
כמו עגילי ספיר וצעיף רקום מאור ותכלת
ואת אוצר שלווה בין גומותייך הזקורות.
אמרתי לך אלפי מילים נושבות כמו רוחות ממרחקים
עכשיו תוכלי לקנח את עצמך ענודה בין נצריי
ולחלחל את זרעי בבשרך הנפשק
בואי עוד פעם בשתי ידייך אשר כבדו
מעומס פרי ואשיב חירות פריחתך
ובין רגלייך אצעד ובין שדייך ארקוד
ואת תנתבי לי אברה מעומק חלצייך
כמו הציפורים וכמו הפרפרים הממתינים לאור
שחולמים פרחים וחולמים פרפרים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|