כל יום השמש זורחת ושוקעת אל מול עיניי
ועוד יום חולף מבלי שייחשב בחיי
כי, כאשר אינך עמי,
אפילו רק כדי להכעיס באופן קטנוני,
זה רק מזכיר לי בהיעדרך
שאין לי אהבה זולתך.
מגוחך לחשוב שפעם עוד האמנתי
כי אוכל לשאת ימים בלי האיש שאהבתי
כי בזיכרוני זה אתה שעשה ממני אישה
שבאהבה החלה מאמינה.
הניתוק שגזרת לוחש לי פירורי תירוצים
והשתיקות רק בונות חומות לגבהים
בעוד כל מאוויי להתבצר בתוך גופך
אחרי שאפרוץ את חומות העבר אתך.
גם אם עד השמים תתרחק מעמי
תמצא אותי שם כאחד מהכוכבים
אשר יינצנצו לך ויאירו את לילך
כי אור בחיי היית לי לצדך
ורק לך אקרין את קרני התשוקה
עד שתשוב אליי ואל האהבה.
אם לבדי אצטרך ללכת
בנתיב מלא העצב -
יהיה כאבי גדול ביותר
על כי לאהבתי לא יתאפשר
להכתירך כמלך בחיי. |
