די לחלל זכרו של סדאם!
די לרמוס את גופתו המעונה.
מלקקי-פנכה פרו-אמריקאים - בושו!
כלימה לכם וחרפה!
אתם הבאתם לעיראק את הכובש הנאצי;
מכרתם ארצכם לצורר בוש.
אך היום, כאשר סדאם כבר איננו -
פתאום נזכרתם בכיבוש.
מסרתם מולדתכם לאנשי-רשע;
נתתם אותה למרמס תחת רגלם.
אך אין דבר, יום-דינכם יגיע;
מיליון הקרבנות יפדו כופרם.
ילדי כרבלה ומוסול לא ישכחו לעולם את ההרג,
ש"לוחמי-החירות" זרעו;
תושבי בגדד לעד יזכרו זרם,
של אדומים מי-שחו.
קרבנותיו של הדוד סם - נשמתם זועקת;
כל אדמת עיראק רוויית-דמם של חפים.
מי אשר חוגג תלייתו של סדאם - רוצח;
יוקעו הבוגדים! |
