סימה גלאור / הסהר |
ומפכה אליך
כמעין שבוי חזון.
אך תולשים הגיגי
כל זיכרון
ושכוחים השבילים
בם צעדנו יחדיו
ואבד אורם
ונמוג שאונם המועב
של צעדים
בקצב אחד.
רק הסהר
בדומיה רווית-אור
כהרגלו
האיר חורש נטוש
והפך שביל מיותם
למחוז געגוע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|