ענת נצרתי / עשב |
כמו עשב בין אצבעות סלעים
אל בטן הכרית
דוחק דקות לצידו השני של מטבע.
השמיים מתהדקים
עוטים בושה לקראת
בגידת החמה
נחנק עוד ענן
קול המואזין
הפורץ מגרונות ההר
מזקיף את האורנים
מהדהד
בפעמונים הסגורים
בכליות הצמוקות
של דיירי רחוב, פה
לב חתול, פרוותו דבוקה לבשרו
עין ציפור, לכודה בקן
תחתיות הסירים רתוחות בדירות
נושבת רוח
אל עמוד האור הדועך
אוגרת את הקיץ כקנקן
שולפת עלים מענף
זונחת על עור האספלט
המתקרר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|